בראשית פרק לג

מאת: בניה כהן

פשט הפרק:
התאומים והתהום:
יעקב רואה את עשו עם הארבע מאות איש, הוא ירא, אך עשו מגיע ומנשק אותו. נעתרות ושנואות נשיקות שונא.  עשו שואל על משפחתו של יעקב.  כל אחד ממשפחת יעקב משתחווה, בתורו, לעשו.
יעקב מכיר את עשו אחיו הגאוותן. הוא יודע שהוא מסתנוור מכך שמכבדים אותו, לכן יעקב מדליק את כל ה"זרקורים" שיסתירו את אשר קרה לפני כן, את לקיחת הברכות.
עשו שואל אותו של מי כל המחנה הגדול של הבהמות שפגשתי. עשו, כמובן, לא ישפיל עצמו לדבר עם העבדים שפגש (רמב"ן), לכן לא היה ברור לו לשם מה נועדו כל העדרים. יעקב שוב מסנוור אותו ואומר שהעדרים נועדו לו – "לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי". עשו , מתגאה יש לי הרבה מאוד, לא צריך 'פכים קטנים'- כלומר חמש מאות בהמות, יעקב שוב מסנוור אותו- ראיתי פניך ממש דומה למלאך, לאלהים! הייתכן שלא אביא למלאך מנחה. טוב, מתרצה עשו בנימוס גאוותני, אני אקח.
'אולי נלך יחד?', שואל עשו, 'אני מוכן להאט עבורך'. יעקב מוותר על התענוג ומתחמק על מנת להפטר מעשו. יעקב גם אומר לעשו שאינו צריך בכל מיני כבוד וטובות ממנו. ואז הם נפרדים.
יעקב נשאר תמים וטהור ומגיע לשכם על מנת להקים מזבח לד'. את המקום הוא קונה במאה קשיטה (סוג מטבע).

מעמיקים מבט:
האם עשו נשך או נישק?
בתורה כתוב שעשו נישק את יעקב, אך מסומן בספר התורה נקודות מעל המילה וישקהו. מדוע?
דעה אחת אומרת שעשו רצה לנשוך את יעקב, אך צווארו הפך לשיש, ועשו לא צלח. לו היינו מעמידים שם מצלמה, היינו רואים את עשו נושק ליעקב, כפשט הכתוב, אך הנקודות מאותתות לנו היכן ליבו של עשו (בשם הרב מוטי דשא). כך הן חייו של עשו, הוא נולד כצייד מחוכם. כזה שכל הזמן מרמה את החיות. הוא צד את יצחק על ידי פיו. הוא לוקח אישה מבנות כנען, רואה שהדבר גורם למורת רוח ליצחק ורבקה, אז הוא נושא עוד אישה אחרת ומשאיר את הקודמת. הוא צובע את סדק, במקום לתקן אותו.
מידי פעם אנו רואים התפרצויות של טומאתו הפנימית. אחרי שיעקב לוקח את הברכות הוא רוצה לא פחות מלהרוג את יעקב, רואים שהוא רוצח. רואים שתאוותיו שולטות עליו , שכשהוא רעב ועייף הוא 'לא רואה בעיניים', "הלעיטני נא", "הנה אנוכי הולך למות".  אמנם, מבחוץ לעין הקורא הפשוט, הוא נראה כאדם נחמד. לכן חז"ל ממשילים אותו לחזיר, הפושט את פרסותיו הטהורות בעוד שגֵרה לא ייגר בפיו. כך הרומאים, וכך גם הנוצרים. שניהם הגלגולים הרוחניים של עשו.
נחזור לפרקנו. אנו רואים שהוא מנשק בפיו אך בליבו נושך, בשפתיו מדבר גבוהות אך בליבו הוא שחצן גדול- "יש לי רב, המון רכוש, אני עשיר!" יעקב, שבו הטהרה הפנימית הקדושה, מבין שחנן אותו ד', ושיש לו כל. יש לו מספיק לצרכו רש"י. אך בכל מקרה יעקב מנצל את גאוות עשו ומסנוור אותו.
אמנם, רשב"י אומר – אף שבידוע שעשו שונא ליעקב, הנשיקה היתה אמת- באותה שעה נכמרו רחמיו. למה? הוא ראה את הילדים. את הטהרה הגדולה במלוא עיזוזה ועצמתה, מול זה הוא נמס! (בשם הרבנית ימימה מזרחי) התורה על ידי הנקודות מאותתת לנו  לא לטעות- משהו חריג קרה פה!